זרובבל ואח' נ' סקלטון הנדסה בע"מ ואח'

פסק דין

תביעה לשיפוי התובעים בגין נזקים אשר אירעו לרכבם כפועל יוצא מתאונת דרכים מיום 15/1/07.

לטענת התובעים, במועד הנקוב, חנה רכבו של התובע 1 שהוא רכב נכה, בחנייה מוסדרת ורכב הנתבעת 1 , נהוג על ידי הנתבע 3, פגע ברכבם. לטענת התובעים, בתחילה הודה הנתבע 1 בפגיעה ברכב וביקש שלא לערב את חברת הביטוח ולקבל הצעת מחיר לתיקון ואולם, משהתקבלה הצעת מחיר , חזר בו מהודייתו והכחיש כל קשר לאירוע. לטענת התובעים בנסיבות האמורות, האחריות לפגיעה ברכבם מוטלת לפתחו של הנתבע 3 ולפיכך על הנתבע 3 , על בעלת רכבו – הנתבעת 1, ועל מבטחת הרכב – הנתבעת 2 לשפותם ביחד ולחוד בגין הנזקים אשר נגרמו לרכבם כפועל יוצא מהפגיעה כאמור.

לטענת הנתבעים , במועד הנקוב פנתה אל הנתבע 3 אשת התובע 1 וטענה כי פגע ברכבה וכן, התקשרה אליו התובעת 2 בדרישה לקבל את פרטיו . לטענת הנתבע 3 ,הוא כלל לא פגע ברכב התובע 1 ואולם, מסר את פרטיו הואיל והובהר לו כי עליו לעשות כן על פי הדין . בנסיבות האמורות, לטענת הנתבעים יש לדחות את התביעה.

בדיון אשר התקיים בפני העידו התובעת 2 והנתבע 3 .כן, הוצגו בפני תמונות המתעדות את הנזק לרכבו של התובע 1 מחד ותמונות רכב הנתבעת 1 מהן עולה כי לרכב זה לא נגרם כל נזק ומסמכים שונים המעידים על פניות התובעת 2 לנתבעים וכן, על חקירה אשר בוצעה על ידי הנתבעת 2.

התרשמתי מן העדויות , עמדתי על טענות הצדדים בהקשר לתאונה ועיינתי בכל הראיות אשר הוצגו בפני .

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ,את עדויותיהם ואת הראיות בתיק , אל נוכח נטלי הראייה – מצאתי כי יש לדחות את התביעה ולהלן יפורטו טעמי.

הגם נכון שעסקינן בתביעות קטנות, בהן בית המשפט מגמיש את הדרישות הקבועות בחוק, הרי שעדיין חלה על התובעים חובה להוכיח את תביעתם, וזאת בבחינת "המוציא מחברו עליו הראיה". הנטל החל על התובעים בהקשר זה הינו להוכחת העובדות המשמשות בסיס לתביעתם- דהיינו את עצם קרות האירוע, תיאורו, האחריות הנובעת מאותן עובדות, הנזק אשר אירע כפועל יוצא מכך וקשר סיבתי בין הנזק לבין האירוע .

בהקשר לנטל השכנוע נקבע מפורשות בפסיקה כי :

"...נטל השכנוע הוא נטל ראייתי מהותי שהוא חלק מדיני הראיות. נטל זה הוא הנטל העיקרי המוטל על בעל דין הנדרש להוכיח את העובדות העומדות ביסוד טענותיו. אי עמידה בנטל זה משמעותה דחיית תביעתו של מי שהנטל מוטל עליו"

[ רע"א 3646/98 כ.ו.ע. לבניין נ' מנהל מע"מ, פד"י נז (4) 981]

   וכן, בע"א 6821/93 בנק המזרחי נ' מגדל כפר שיתופי, פד"י מט' (4) 221-239:

"..תפקידו של נטל השכנוע הוא להכריע בתנאי אי וודאות שכפות המאזניים מעוינות.....בהליכים אזרחיים מוטל הנטל על "המוציא מחברו" באשר הוא זה הטוען לשינוי המצב הקיים"

מן הכלל אל הפרט –

במקרה המונח בפני מדובר בגרסה מול גרסה ומשכך, על בית המשפט לבחון האם יש בעדויות גופן, בדין ובחזקות הנובעות ממנו או בראיות החיצוניות בכדי לתמוך באיזה מגרסאות הצדדים באופן המטה את מאזן ההסתברויות לכיוון גרסה זו.

בחינה כאמור מעלה כי התובעים לא הרימו את הנטל המוטל עליהם.

תחילה, אין עוררין כי אין כל ראיות חיצוניות התומכות בגרסת התובעים ולפיהן, פגע הנתבע 3 ברכב התובע 1 ו/או כי הודה בפגיעה כאמור.

יתרה מכך, העדות היחידה הקיימת כביכול לטובת התובעים בהקשר זה היא עדות אשת התובע 1 , אשר בהתאם לעדות התובעת 2 היתה עדה לתאונה ולה נמסרו – על ידי הנתבע 3 - פרטיו עובר לתאונה תוך שהנתבע 3 הודה בפניה כי אמנם פגע ברכב התובע.

דא עקא, שהתובעים לא הביאו כעדה בפני את אשת התובע 1 ובנוסף, גם הגרסה אשר נמסרה על ידי התובעת 2 בנוגע להיקף הידיעה המיוחסת לה – לא היתה קוהרנטית והיו בה סתירות.

כך, הוצג בפני דו"ח חוקר מטעם הנתבעת 2 במסגרתו נרשמה עדות התובעת 2 . במסגרת עדות זו טענה התובעת 2 כי אמה ראתה את התאונה ואת פגיעת הנתבע 3 ברכב התובע 1. בניגוד לגרסה זו, טענה התובעת 2 ,בדיון בפני, כי אמה לא ראתה את התאונה אלא שמעה את אזעקת הרכב ואז יצאה מחוץ לביתה וראתה את הנתבע 3 אשר מסר לה פרטיו (ראה עמ': 2 שורות: 11-13) . זאת ועוד, בתחילה טענה התובעת 2 כי את מספר הטלפון של הנתבע 3 נתן לאמה פועל של הנתבעת 1 ואולם, לאחר מכן שינתה גירסתה גם בהקשר זה וטענה כי הנתבע 3 מסר לאמה את מספר הטלפון שלו (ראה עמ' 2 שורות 25-27).